אופיר את שלפארם תרופות וקוסמטיקה בע"מ נ' סופר מדיק ( מדיק לייט) בע"מ ואח'

החלטה

1. בפני בקשה לסילוק התובענה על הסף בהעדר סמכות מקומית.

לטענת ב"כ המבקשים לא קנה בית משפט זה את הסמכות המקומית לדון בתובענה מאחר וכל החלופות לתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), מתקיימות באזור השיפוט של בית המשפט השלום בחיפה.

ב"כ המשיבה בתשובתו מסכים למעשה כי בית משפט זה לא קנה את הסמכות מאחר ואין בעובדות המקרה כל זיקה לאזור השיפוט בתל אביב אך טוען כי הסמכות המקומית הוקנתה למחוז המרכז ועל כן יש להעביר הדיון בתובענה לבית משפט השלום בראשון לציון הקרוב למקום מושבה של המשיבה בחולון.

ב"כ המשיבה סומך טענתו על העובדה כי מקום חתימתו של הנספח למזכר ההבנות היה בנתניה וכי בפועל הסחורות נשוא ההסכמים בין הצדדים הועברו בשנתיים האחרונות על ידי הנתבעת 1 למחסני התובעת בחולון.

כמו כן טוען ב"כ המשיבה כי התשלומים לנתבעת 1 בוצעו במשרדי המשיבה בחולון.

2. די בכך שב"כ המשיבה מודה כי לבית משפט השלום בתל אביב לא הוקנתה כלל הסמכות המקומית לדון בתובענה על מנת להיעתר לבקשת המבקשים ולדחות את התובענה על הסף.

מאחר ותקנה 101(ב) לתקנות אינה מאפשרת דחיית התובענה על הסף אלא מחייבת בהעברת הדיון לבית המשפט המוסמך, לא נותר לי אלא להכריע בשאלה איזה בית משפט קנה את הסמכות המקומית.

3. נראית לי טענת ב"כ המבקשים על פני טענת ב"כ המשיבה.

הצדק עימו בטענתו כי מירב הזיקות קושרות את הסכסוך בין הצדדים לאזור השיפוט בחיפה.

מזכר ההבנות הוא הסכם המסגרת הקובע את ההסדרים בין הצדדים ואילו המסמך שנחתם ביום 1.1.07 אין הוא אלא נספח למזכר ההבנות ולא נועד להחליפו כלל וכלל.

אין במסמך זה כל שינוי באשר למקום קיומן של ההתחייבויות הצדדים ובהיותו נספח בלבד אין במקום חתימתו כדי להעלות או להוריד בעניין זה. בכל מקרה, הנספח נחתם בנתניה במקום שנבחר לכך באופן אקראי ושאין לו כל זיקה למקום מושבם של מי מהצדדים או למקום שנועד לקיום התחייבויות הצדדים או מסירת הסחורות.

בהתאם לסעיף 6 למזכר ההבנות הפעילות העיקרית בין הצדדים, אספקת הסחורות לתובעת לשם הפצתם, מתבצעת במחסני החברה היא הנתבעת 1.

אופן התשלום נקבע במזכר ההבנות כתשלום במזומן לחשבון הנתבעת.

כמו כן, עיקר עילתה של התובענה הוא סירובה של הנתבעת לקבל סחורות ולזכות את התובעת בעלותן למרות הפסקה יזומה של הפעילות העסקית בין הצדדים על ידי הנתבעת.

החזרת הסחורות אמורה להתבצע לידי הנתבעת אשר מקום מושבה בחיפה.

הטענה כי בפועל סופקו הסחורות דווקא אצל התובעת היא טענה עובדתית השנויה במחלוקת ואינה עולה בקנה אחד עם האמור בהסכם בין הצדדים ועל כן לא ניתן להכריע על פיה.

בנסיבות העניין, הנני מורה על העברת הדיון בתובענה זו לבית משפט השלום בחיפה.

המשיבה תישא בהוצאות הדיון בבקשה בסך 1,500 ₪.

תשומת לב המזכירות כי יש לבטל הדיון שנקבע בפני שופט.